פסק-דין בתיק ת"ק 001413/04

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה ע"ס של 16,395 ש"ח.

            הנתבעת, חברה בע"מ, הינה יבואנית של כלי רכב.

2.         עניינה של תביעה זו הינו נזק שנגרם לרכב התובעת מסוג מאזדה לנטיס, שנת ייצור 2002, אשר נרכש ע"י התובעת מהנתבעת (להלן: "הרכב").

3.         לאחר ששמעתי את עדות התובעת, עדות מר ליאור ברנד - מנהל שירות הלקוחות מטעם הנתבעת (להלן: "ברנד") ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו ע"י שני הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

            אין בכוונתי לפרט את כל טענות וראיות הצדדים, אך פסה"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כולן.

            כל ההדגשות  מופיעות במקור אלא אם צוין אחרת.

4.         הנתבעת מכרה לתובעת את הרכב, במהלך המחצית השניה של שנת 2001, עם אחריות יבואן ל- 3 שנים, או ל- 100,000 ק"מ לפי המוקדם מבין השניים.

            בהתאם להוראות ולתנאי כתב האחריות (להלן: "החוזה") ביצעה התובעת את הטיפולים התקופתיים במוסך מורשה מטעם הנתבעת.

            החוזה הינו חוזה אחיד כהגדרתו ב חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982 ( להלן: "חוק החוזים האחידים"). לא נטען בפני כי בית הדין לחוזים אחידים אישר את החוזה כאמור בחוקהחוזים האחידים.

5.         ביום 02.10.03 בוצע ברכב,במוסך המרכזי של הנתבעת, טיפול 45,000 ק"מ.  במסגרת הטיפול היה על הנתבעת, בין היתר, להחליף שמן מנוע, מסנן מנוע, מצתים ועוד.  במסגרת זו, לא בוצעה בדיקת מערכת הקירור, שכן בדיקה זו אמורה הייתה להתבצע אחת ל- 30,000 ק"מ בלבד

            מסגרת הטיפולים  נקבעה והוכתבה ע"י הנתבעת עפ"י שיקול דעתה וניסיונה שלה בלא שהתובעת יכולה היתה להביע דעתה בעניין זה .

6.         ביום 23.11.03 בשעות הצהריים, החנתה התובעת, אחות במקצועה, את הרכב במגרש החניה של בי"ח מאיר בכפ"ס. בתום עבודתה בביה"ח מאיר שבה התובעת לרכב והחלה לנהוג בו בדרכה למשמרת לילה בביה"ח איכילוב.  

בתחילת הנסיעה הפעילה התובעת את מערכת החימום ברכב. התובעת  הבחינה, כי לא נושב משב רוח חם ועל כן הניחה בשגגה, כי המערכת טרם החלה בפעולה מאחר והנסיעה החלה זה עתה.

לאחר כ- 10 דקות  נסיעה, כבה לפתע מנוע הרכב. ניסיונות התובעת להתניע את הרכב לא עלו יפה, ועל כן נגרר הרכב למוסך מורשה מטעם הנתבעת. בבדיקה במוסך, נמסר לתובעת ע"י עובדי המוסך, כי נמצאה חלודה ברדיאטור, חלודה שגרמה לנזילת נוזל הקירור מהרדיאטור (להלן: "הנוזל"). כתוצאה מתקלה זו, ונוכח העובדה כי התובעת נהגה ברכב לאחר שכל הנוזל נזל מהרדיאטור - ניזוק מנוע הרכב .

7.         הנתבעת נכונה הייתה לשאת, לפנים משורת הדין לשיטתה, ב- 20% בלבד מעלות החלפים בלבד (לא כולל עבודה),  והגישה לתובעת הצעת מחיר ע"ס כולל של 17,000 ש"ח. נוכח עמדת הנתבעת גררה התובעת את הרכב למוסך שאינו נמנה על מוסכי הנתבעת ותקנה את הרכב בעלות כוללת של 11,109 ש"ח בלבד.הצדדים חלוקים בשאלה, האם היה על הנתבעת לשאת בעלות הנזק שנגרם לרכב , אם לאו.

            אקדים ואומר, כי הגעתי למסקנה, כי יש מקום לקבל את התביעה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

8.         לטענת הנתבעת, אומנם היא מעניקה במסגרת החוזה, אחריות לפגמים בייצור לתקופה של 3 שנים, אולם, כדברי מר ברנד " ... מדובר ברכב שאינו חדש, ברכב שהיה תחת אחריות במשך שנתיים. אחריות לגבי רכבים חדשים, לשבוע שבועיים היא שונה. ויש הבדל לרכב בן שנתיים. הרכב לא נמצא בבקרה שלנו".

            במילים אחרות, לטענת הנתבעת, האחריות הינה אחריות מדורגת. כלומר - כי רמת האחריות בתחילת תקופת האחריות שונה מרמת האחריות במהלך השנה השלישית של תקופת האחריות.